ביקורת סרט: כוכב הקופים המלחמה – סרטי קיץ לא חייבים להיות שמחים

מתוך "כוכב הקופים: מלחמה" (תמונה באדיבות פורום פילם) מתוך “כוכב הקופים: מלחמה” (תמונה באדיבות פורום פילם)

“כוכב הקופים” (Planet of the Apes) הוא אחד ממותגי המדיה הותיקים בעולם הקולנוע. מאז יציאת הספר המקורי ב-1963, התגלגלו ממנו קרוב לעשרה סרטים, שתי סדרות ואינספור ספרים וקומיקסים.

יצירות “כוכב הקופים” השונות נטו לבחון נושאים חברתיים שונים כגון גזע, זכויות בעלי חיים ועוד. “כוכב הקופים: המלחמה” (War for the Planet of the Apes) הוא הסרט השלישי בסדרה חדשה שמספרת על האירועים שהובילו ל”כוכב הקופים” המקורי, בעיקר מנקודת מבטם של הקופים עצמם. נקודת המבט הזאת נותנת לסרט מספר יתרונות משמעותיים. מנגד, גם כמה וכמה חסרונות.

העלילה

כשנתיים לאחר אירועי “כוכב הקופים: השחר” (Dawn of the Planet of the Apes) הקופים, בהנהגת סיזר (Caesar) אותו שוב מגלם אנדי סרקיס (Andy Serkis), מבוצרים עמוק בתוך היער. פלוגה של חיילים אנושיים המונהגים על ידי מפקד המזדהה פשוט כ”קולונול”, אותו משחק וודי הרלסון (Woody Harrelson), מנסים למצוא את בסיס הקופים ולחסל את סיזר עצמו.

סיזר מחליט שעל הקופים למצוא בית חדש, הרחק מבני האדם החמושים. בזמן שהקופים יוצאים למסע, סיזר יוצא למסע אישי משלו, לסגור חשבון פתוח. בדרך הוא פוגש את “קוף רע” (Bad Ape), קוף מדבר שלא מבין את שפת הקופים, וילדה צעירה שלא מסוגלת לדבר בכלל. הוא מגלה שבני האדם, שמהציויליזציה שלהם לא נותר הרבה, עדיין סובלים מבעיות מורכבות ביותר.

שיא הטכנולוגיה

תפקידו הבולט הראשון של אנדי סרקיס היה בתור גולום בסרטי “שר הטבעות”. רבים טוענים היום שהוא קיבל על התפקיד קרדיט מועט מהמגיע לו. נדמה היה אז שמדובר בדמות ממוחשבת, והשחקן מאחוריה הוא רק מפעיל של בובה דיגיטלית ו/או מדובב. מאז סרקיס הפך את הופעת המו-קאפ (mo-cap/motion capture) למומחיות שלו, והוכיח שוב ושוב שמדובר במשחק לכל דבר, שמצריך לא פחות ובמקרים מסוימים אף יותר מאמץ וכשרון מהרגיל. סיזר הוא גולת הכותרת של הקריירה שלו, גיבור ראשי של טרילוגיית סרטים מצולמים שמועבר כולו דרך טכנולוגיית המו-קאפ.

סיזר ושאר הקופים מעולם לא הרגישו חיים ואמיתיים כל כך. הם נראים, נשמעים ומרגישים אמיתיים, כשכל קמט עור ושערת פרווה חיות ונושמות לחלוטין. יותר מבכל סרט שקדם להם, אנו רואים בני אדם וקופים נוגעים זה בזה, באינטרקציות שלרגע לא שוברות את האשליה הקולנועית.

החיות הזאת של הקופים מושגת לא רק בזכות הטכנולוגיה הקולנועית, שלא מפסיקה להתפתח, אלא גם בזכות צוות שחקנים שמבין את המדיום בו הם עובדים, כשבראשם עומד סרקיס, שחקן שככל הנראה מסוגל לשחק כל אדם יצור או חפץ, ברגע שמחברים אליו את חיישני לכידת התנועה.

מתוך "כוכב הקופים: מלחמה" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “כוכב הקופים: מלחמה” (תמונה באדיבות פורום פילם)

קופים בעלי צלם אנוש

סרטי “כוכב הקופים” החדשים מספרים את הסיפור של הקופים. בסרט הראשון ראינו את העולם כפי שהוא היום, וראינו את וירוס “שפעת הקופים” מופיע לראשונה. הסרט עסק בעיקר בבני אדם, אך סיזר עמד במרכזו. בסרט השני ראינו שתי קהילות, קהילת קופים וקהילת בני אדם, שהוצגו כשוות במידה מסוימת, וקיבלו זמן מסך דומה. בסרט החדש אנחנו כמעט ורק עם הקופים. בשלב הזה בני האדם כמעט ולא משחקים תפקיד בסרט.

בני אדם הפכו כמעט לחלוטין לנבלים בשלב הזה. זאת החלטה לא פשוטה, כיוון שלמרות הכל, אנחנו עדיין בני אדם. כצופים אנחנו מבינים את סיזר וקופיו, אנחנו מזדהים אתם, אך ברירת המחדל שלנו היא תמיד להתחבר לאנשים. “כוכב הקופים: המלחמה” מצליח להפוך את זה באפקטיביות רבה.

מלבד הקולונל, שהוא מפלצת, אנחנו בהדרגה מפסיקים לחוש חמלה כלפי בני האדם, ומרגישים הרבה יותר חיבור והזדהות עם הקופים. כזן שעכשיו נמצא בניצני העליונות האבולוציונית שלו, הקופים עדיין פשוטים. תחת הנהגתו של סיזר, הם יצורים שוחרי שלום שרק רוצים לחיות בשקט תחת השמים.

לעומת הקופים, בני האדם מפחדים מהכחדה. פחד זה גורם להם להתנהג כמו חיות פצועות שנדחקו אל הפינה – הם תוקפים בלי פרובוקציה, אכזריים ללא סיבה ומפחידים הרבה יותר מכל גורילה או שימפנזה פראיים. במהלך אמיץ מאד, הסרט מצליח לגרום לנו, צופים אנושיים, לקחת עמדה שהיא נגד המין האנושי כולו במידה מסוימת.

זה מהלך לא טריוילאי לבלוקסבאסטר קייצי מלא באפקטים יקרים. המחשבה שאולמות הקולנוע יתמלאו באנשים שמוכנים לעודד קוף תבוני הנלחם בשרידי האנושות לא הייתה עולה בראשם של מפיקים רבים, ורק על הנסיון ראוי להוריד בפני הפקת “כוכב הקופים: המלחמה” את הכובע. אבוי, גם ההפקה ידעה כמה היא מרשימה, והחליטה לוותר לעצמה בכמה מקומות די חשובים.

מתוך "כוכב הקופים: מלחמה" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “כוכב הקופים: מלחמה” (תמונה באדיבות פורום פילם)

מחפף בתסריט

אחת מהבעיות הגדולות של “כוכב הקופים: השחר” חזרה גם ב”המלחמה” – השיחות בין הקופים. למרות שסיזר יודע לדבר, ולמעשה בסרט זה הוא מדבר רהוט משדיבר אי פעם, רוב הקופים עדיין לא פיתחו את היכולת הזאת. הם מבינים מילים באנגלית, אך לא מסוגלים להגות אותן. לכן הם מתקשרים ביניהם כמו קופים – בתנועות, גניחות ואנחות.

זה מייצר סצנות מאד מתסכלות. מלבד ההכרח לעקוב אחר הכתוביות, התקשורת הזאת נורא לא אינטואיטיבית. מובן מאד שקופים בטבע מתקשרים בשפת הגוף שלהם. את שפת הגוף הזאת גם בן אדם יכול לקרוא, במידה והוא רגיש מספיק לדקויות שלה ובעל נסיון בתקשורת עם קופים. אך כאן ברור מיד שאין שום משמעות לרגישות או נסיון – הקופים סתם מנפנפים ביד אבסטרקטית, והכתוביות מצמידות לזה מילים שלמות.

כיצד “או או” וגירוד של בית השחי מתורגם ל”אל תלך לבד, סיזר, זה מסוכן מאד, תיקח אתך את רוקט”? זה מתורגם לזה כי זה מה שהתסריט החליט. ישנם מקרים בהם קוף יגיד “או או” מאחורי גבו של סיזר, וסיזר יבין רק מהקול שכוונתו הייתה “כולם במקומות ואנחנו מוכנים לפעולה”.

בסרט שמקפיד כל כך על המראה והחברה של הקופים, ליפול דווקא באלמנט של השפה מקשה מאד על האמינות של הסיטואציה. מעבר לכך שהשיחות האלה פשוט משעממות. לו הן היו בשפה שאיננו מבינים, היינו לפחות מזהים שזו שפה. גם בשפות בידיוניות כמו אלפית או קלינגונית אנחנו מצליחים לעקוב אחר המתרחש כי אנו מזהים דמויות שמדברות. אל הקופים לא ברור אם יש להתייחס כמו סרט אילם, או כאל קולות שאנחנו לא מצליחים לפענח. זה מבלבל ומוציא את הצופה מהסרט.

חמור יותר מכך הוא התסריט, שמספר סיפור לא רע בסך הכל. הבעיה היא שהוא מתעצל פעם אחר פעם, ודברים רבים קורים מתוך נוחות רגעית של הסיפור. דמויות ואף פריטים מופיעים בתזמונים הכי נוחים שיש, בלי שום הצדקה ולעתים בסתירה מוחלטת לעולם הסרט. לו עוד זמן ומאמץ היה מושקע במהלכים של התסריט, אותן התוצאות היו מושגות בצורה הרבה יותר אמינה ואלגנטית, וזה פספוס מאד גדול בשביל סרט כה שאפתני.

מתוך "כוכב הקופים: מלחמה" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “כוכב הקופים: מלחמה” (תמונה באדיבות פורום פילם)

בשורה התחתונה

“כוכב הקופים: המלחמה” הוא סרט אמיץ ויוצא דופן, שמוכיח שקהלים מוכנים ומסוגלים לסרטי קיץ מורכבים ועמוקים יותר. יש מקום וצורך בסרטים שמחים ומלאי תקווה, אך גם לדברים כבדים יותר יש מקום במיינסטרים.

יתכן והסרט יכול היה להיות מושלם, אחד מגדולי הסרטים של השנים האחרונות, אלמלא הוא היה מחבל בעצמו פעם אחר פעם. הטעויות וההחלטות הלא טובות שלו מרחיקות אותו מהשלמות אותה הוא יכל להשיג, אך לא מונעות ממנו להיות סרט יוצא דופן ומומלץ מאד, גם עם מספר הסתיגויות.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים